פייק או ניוז? משחק חדש יעזור לכם להבחין בין אמת לשקר ברשת

חוקרים ישראלים פיתחו שיטה לשיפור יכולתם של גולשים לזהות פייק ניוז באמצעות משחק קצר בסגנון "הוכח שאתה לא רובוט", רק שבמקום להעיד על עצמם, הם מעידים על התוכן שמולם

בעידן שבו מידע כוזב מתפשט במהירות במדיה החברתית, שיפור האוריינות הדיגיטלית הפך למשימה חשובה ביותר. מחקר חדש שנערך על ידי ד"ר ענת תודר אלון מ"המרכז האקדמי פרס", ד"ר הילה טהר מ"המרכז האקדמי פרס" ומ"אוניברסיטת בן גוריון", וד"ר אילן רחימי מ"הקריה האקדמית אונו", מספק תובנות חשובות לגבי היעילות של התערבויות שונות שמיועדות לשפר את יכולתם של גולשים לזהות פייק ניוז.

התערבויות לשיפור האוריינות הדיגיטלית

בשנים האחרונות, חוקרים מתחומי ידע שונים הציגו מגוון התערבויות שמטרתן לשפר את יכולת החשיבה הביקורתית של אנשים כך שידעו לזהות ידיעות כוזבות. על פי ד"ר תודר אלון, ניתן לסווג את ההתערבויות לשלושה סוגים עיקריים:

• התערבויות דחיפה קלה (Nudging): בהתערבויות אלו, משתמשים נשאלים מידי פעם אם כותרת שקראו היא נכונה, ועצם השאלה מגבירה את הספק ומפחיתה את הכוונה לשתף חדשות מזויפות.

• התערבויות לשיפור מיומנויות: גישה זו מבקשת לצייד אנשים במיומנויות חשיבה ביקורתית. מחקרים הראו שעצם הקריאה של הנחיות לזיהוי פייק ניוז מפחיתה באופן משמעותי את אמון הקוראים ואת כוונתם לשתף חדשות מזויפות.

• התערבויות הפרכה: התערבויות אלו מספקות תיקונים עובדתיים והסברים לגבי המידע המופיע בידיעה ובכך מסייעות לאנשים לבחון אותה באופן ביקורתי.

כל סוג של התערבות מכוון להיבטים שונים של אוריינות מדיה דיגיטלית במטרה לשפר את יכולתם של המשתמשים להבחין בין מידע אמין ולא אמין ברשת.

אז מה משפיע על היכולת שלנו לזהות פייק ניוז?

המחקר, שהתפרסם בכתב העת Current Psychology, בחן באמצעות ניסוי את ההשפעה של התערבויות שונות על יכולת המשתמשים לזהות ועל כוונתם לשתף פייק ניוז. במסגרת המחקר, הוצגו לנבדקים ציוצים של חדשות מזויפות בנושא משבר הדיור בישראל. המחקר השווה בין 3 תנאים:

קבוצת ביקורת - המשתתפים ראו את הציוץ ללא התערבות מקדימה,

התערבות החשיבה הביקורתית - המשתתפים נחשפו לציוצים לאחר שקראו את רשימת הטיפים של פייסבוק לזיהוי פייק ניוז, התערבות חדשה שפותחה על ידי החוקרים, אשר שמה דגש על התנסות חווייתית - המשתתפים נחשפו לציוץ לאחר ששיחקו במשחק קצר שנקרא "מזויף או אמיתי".

התערבות באמצעות התנסות חוויתית

התערבות ההתנסות החוויתית היא התערבות ייחודית שפותחה ע"י החוקרים. ההתערבות מבוססת על תרגיל בשם "מזויף או אמיתי" שפותח על ידי המכון הישראלי למחקרי ביטחון לאומי (INSS).המשתתפים נחשפו לעשר תמונות של אנשים. חלק מהתמונות היו אמיתיות וחלקן מזויפות (נוצרו על ידי בינה מלאכותית). הנבדקים נדרשו לציין לגבי כל תמונה אם היא אמיתית או מזוייפת. התרגיל נמנע במכוון ממתן טיפים או הנחיות, כדי לעודד את המשתתפים להסתמך על הידע הקיים שלהם, האינטואיציה והחשיבה הביקורתית, להתעמק באופן פעיל בחומר, ולפתח אסטרטגיות משלהם לזיהוי תמונות מזויפות.נשמע תיאורטי מדי? חשבו על מבחן בסגנון "הוכח שאתה לא רובוט" על ידי סימון תמונות של רמזורים, רק שבמקום להעיד על עצמכם, אתם מעידים על התוכן שמולכם. ברמה הכי פשוטה, עצם הוספת השאלה "האם תוכן זה אותנטי ונאמן לאמת?" לצד כל פוסט ברשתות החברתיות, תעודד את המשתמשים לתהות על קנקנו של המפרסם ולהטיל ספק בתוכן שהם רואים.

ממצאים מעודדים

התוצאות חשפו ממצאים משמעותיים. ראשית, בהשוואה לקבוצת הביקורת, המשתתפים בקבוצות החשיבה הביקורתית והאימון החווייתי פחות האמינו לפייק ניוז. חשוב להדגיש, שההתערבויות לא עודדו חוסר אמון בחדשות אמיתיות; אלא להפך, הן עזרו למשתתפים להבדיל טוב יותר בין חדשות אמיתיות לפייק ניוז.

מנקודת מבט ניהולית, מציינת ד"ר תודר אלון, המחקר מדגיש את הפוטנציאל של התערבויות אוריינות דיגיטלית להפחתת התפשטות פייק ניוז. ההתערבות החדשנית שפיתחנו, אשר מתבססת על אימון חווייתי קצר מאוד ואף מהנה, מציעה אסטרטגיה מעשית ופשוטה לשיפור החשיבה הביקורתית של משתמשי המדיה החברתית.

המאמר פורסם ב-וואלה