כוחו של הדיגיטל בלימוד שפה זרה

מסוגלות עצמית ביצירת קשרים חברתיים, שליטה בטכנולוגיה, ושביעות רצון מלימוד אנגלית בקורסים מקוונים להשכלה גבוהה

בעידן שבו הלמידה המקוונת תופסת מקום מרכזי בהשכלה הגבוהה, במיוחד בעקבות מגפת הקורונה, עולה השאלה האם סטודנטים אכן מרגישים מסוגלים ומסופקים מהמעבר ללימוד שפות דרך הפלטפורמות הדיגיטליות. מחקר של ד"ר אילן רחימי מ'הקרייה האקדמית אונו' ושל ד"ר גילה כהן-זילקה מ'אוניברסיטת בר אילן' חושף תמונה מרתקת על תחושת המסוגלות העצמית של סטודנטים הלומדים אנגלית כשפה זרה בקורסים מקוונים ואת מידת שביעות הרצון שלהם מהקורס. 

במחקר שפורסם בIISIT, השתתפו 964 סטודנטים שהשתתפו בקורסי אנגלית כשפה זרה באקדמיה ברמות טרום-בסיסי, בסיסי ומתקדם. הקורס התבסס על הוראת שפה זרה לפי הCEFR, כפי שאימצה שיטה זו המועצה להשכלה גבוהה. הסטודנטים נבדקו לפני ואחרי הקורס בכלים כמותיים ואיכותניים, בכדי לקבל תמונה רחבה יותר על השתתפותם בקורס.

תחושת מסוגלות ושביעות רצון

תחושת המסוגלות מתייחסת לאמונה של הפרט ביכולתו לארגן ולהשלים בהצלחה מטלות ופעולות מסוימות. במחקר, תחושת המסוגלות של הסטודנטים נבחנה בשלושה היבטים עיקריים:

1. יצירת אינטראקציות חברתיות: היכולת של הסטודנטים לייצר קשרים משמעותיים עם אחרים במסגרת הלמידה המקוונת.

2. התמודדות עם טכנולוגיה: היכולת להשתמש בכלים טכנולוגיים הנדרשים ללמידה מקוונת, כגון מערכות למידה מקוונות ותוכנות.

3. רכישת ידע וכלים לניהול הלמידה: היכולת של הסטודנטים ללמוד באופן עצמאי, לנהל את תהליך הלמידה שלהם ולהשיג את המטרות הלימודיות.

מדדי שביעות הרצון בחנו האם תהליך הלמידה יותר נגיש - אפשרות לחזור על החומר, גמיש - מאפשר שילוב של עבודה ולמידה ולפי הצרכים האישיים, ונוח - אפשרויות למידה ותרגול מגוונים.

ממצאי המחקר היו מרתקים. במהלך הקורס חלה ירידה בתחושת המסוגלות העצמית של הסטודנטים, במיוחד בתחום יצירת אינטראקציות חברתיות ורכישת כלים לניהול הלמידה. למרות הציפיות הגבוהות בתחילת הקורס, התלמידים דיווחו על קושי במימוש היכולות הללו בלמידה מקוונת. בנוסף נמצא קשר חיובי בין תחושת המסוגלות העצמית של הסטודנטים לבין שביעות רצונם מהקורס. סטודנטים שהרגישו יותר מסוגלים היו גם יותר מרוצים מהקורס.

מדוע הסטודנטים חוו ירידה בתחושת המסוגלות שלהם?

תחושת מסוגלות עצמית גבוהה לגבי סביבות דיגיטליות בחיי היומיום עשויה להסביר את הפער בתחושת המסוגלות העצמית של התלמידים, בין שתי המדידות. לפני תחילת הקורס, לסטודנטים היו ציפיות גבוהות לגבי היכולת שלהם בסביבה מקוונת שכן רבים מהסטודנטים רגילים לתקשר ולעבוד בסביבות דיגיטליות יומיומיות כמו רשתות חברתיות. אלא שהתברר כי הסביבה האקדמית הדיגיטלית דורשת כלים ומיומנויות שונות מאשר אליה הסטודנטים היו רגילים, מה שפגע בתחושת המסוגלות שלהם לאחר השתתפות בקורס. 

המסקנות העולות ממחקר זה הוא כי קורסים דיגיטליים צריכים להידמות לסביבות הדיגיטליות הנפוצות בחיי היומיום ולא לחקות קורסים פנים אל פנים. שילוב כלים דיגיטליים מוכרים יכול לשפר את חווית הלמידה. כמו כן מומלץ לעודד שימוש בכלים דיגיטליים שיעצימו את תהליך הלמידה ויאפשרו לסטודנטים לתפקד טוב יותר בסביבה מקוונת, תוך התאמה לצרכים הטכנולוגיים והחברתיים שלהם.

חשיבות המחקר בעידן הוראה מקוונת

המחקר תורם להבנה כיצד ניתן לשפר את חוויית הלמידה המקוונת ולהגביר את הצלחת הסטודנטים בסביבות למידה דיגיטליות. המאמר נותן סקירה כללית של הכלים והטכניקות היעילים ביותר בהוראה מקוונת, ובפרט להוראת שפות בפורמט דיגיטלי. מבט זה מאפשר לעצב ולהעביר קורסים בצורה יעילה יותר שיכולה להגביר את תחושת המסוגלות ושביעות הרצון של התלמידים מתהליך הלמידה והששתפות בקורסים מקוונים. כל זאת מתוך שאיפה להביא את הסטודנט למצא את יכולותיו הלימודיות להביא לתוצאה הטובה ביותר עבורו.

__

  Rahimi, I. D., & Zilka, G. C. (2023). Self-Efficacy in Learning English as a Foreign Language Via Online Courses in Higher Education. Issues in Informing Science and Information Technology, 20, 129-147.

פורסם בשנת 2023